ה-Core 2 Quad ו-Core 2 Extreme הם המעבדים החזקים ביותר במערך של אינטל. כפי שהשם מרמז, למעבדי Core 2 Quad יש ארבע ליבות פיזיות, בעוד שטווח Core 2 Extreme כולל מעבד דו-ליבי אחד - ה-X6800 - וכן את טווחי ה-QX6000 ו-QX9000 ארבע ליבות.
Core 2 Quad
טווח Core 2 Quad כולל גם חלקים של 65nm ו-45nm, המבוססים על ליבות Kentsfield ו-Yorkfield בהתאמה. מבחינה פנימית, הם למעשה זוג מעבדי Core 2 Duo המובנים בשבב אחד. כפי ש-AMD אוהבת לציין, זה פחות יעיל מהעיצוב המשולב במלואו של Phenom, שכן ליבות על קוביות שונות אינן יכולות לתקשר ישירות במלוא המהירות הפנימית של השבב. במקום זאת, הם צריכים להעביר נתונים הלוך ושוב דרך האוטובוס הקדמי האיטי יותר.
אבל בעולם האמיתי, תכנות מרובה-הליבות נמצא בחיתוליו, ומעט אפליקציות משתמשות במעבד מרובע ליבות כמו זה. לעתים קרובות הרבה יותר, ארבע הליבות יפעילו מספר תהליכים עצמאיים במקביל, משהו שה-Core 2 Quad מצויד בצורה מושלמת לעשות. זו כלכלה ממולחת מצידה של אינטל לעשות שימוש חוזר בלוגיקת הליבה הקיימת במקום להשקיע בתהליך ארבע ליבות חדש לחלוטין.
ההוכחה נמצאת בתוצאות. ה-Core 2 Quad Q6600 עולה רק 4 פאונד יותר מספינת הדגל Phenom 9600 של AMD, אך כולל 8MB של מטמון L2 on-die, פי שניים מהסך הכולל הזמין ל-Penom. זה עזר ל-Q6600 להשיג 1.45 סוער במדדים שלנו, בעוד שהמעבד ארבע ליבות של AMD קיבל ציון של 1.28 בלבד. למעשה, בבדיקות שלנו, כל מעבד Core 2 Quad עלה בקלות על כל מה שיוצר על ידי AMD. זה נובע בחלקו ממטמונים גדולים יותר של L2 (עד 12MB עבור Q9450 ו-Q9550) ובחלקו הודות למהירויות שעון שמגיעות ל-2.83GHz באפיק צד קדמי של 1,333MHz.
עם זאת כמעבד שולחני, טווח ה-Core 2 Quad מתמודד עם תחרות קשה מה-Core 2 Duos של אינטל. ה-E8400, למשל, השיג ציון כללי גבוה יותר מאשר ה-Q9300 במבחנים שלנו, למרות שעלותו 42 פאונד פחות. כוח העיבוד הנוסף של ה-Core 2 Quad זורח רק ביישומים עם ריבוי הליכי שרשורים כמו שצריך, כמו מבחן ה-3ds Max שלנו: כאן, ל-E8400 לקח 206 שניות לעיבוד סצנה שה-Q9300 השלים תוך 156 שניות. אבל אם אתה מחפש מכשיר שלם, ה-Core 2 Duo שווה יותר.